זה הולך לכאוב בחגים // אדם קיי
החגים בפתח, הילדים מתרגשים… אבל יותר ממיליון העובדים בשירותי הבריאות של בריטניה נמצאים בדרכם לעבודה. בספר זה, שהוא המתנה המושלמת לכל מי שכף רגלו דרכה אי פעם בבית חולים, אדם קיי חוזר אל יומניו ומספק לנו הצצה קורעת מצחוק – ולעתים קורעת לב – אל מסדרונות בית החולים בתקופת החגים.
זה הולך לכאוב בחגים הוא מכתב אהבה לכל האנשים שמבלים את עונת החגים בקו החזית ונדרשים לחלץ תינוקות וקישוטי חג מחללי גוף שונים. האין זו התקופה הנפלאה ביותר בשנה?
אדם קיי, יליד 1980, הוא רופא לשעבר וקומיקאי ותסריטאי זוכה פרסים בהווה. ספר הביכורים שלו, זה הולך לכאוב, נמכר ביותר מ-1.5 מיליון עותקים, תורגם ל-36 שפות וזיכה אותו בפרס הספרות הלאומי של בריטניה. הספר מעובד בימים אלה לדרמה קומית על ידי הבי-בי-סי.
מקום ראשון ברשימת רבי המכר של הסאנדיי טיימס
ספר ההומור של השנה על פי הסאנדיי טיימס
"מתנה מושלמת לחגים". – הטיימס
"ספר שמכיל את האלכימיה הייחודית של אדם קיי: שילוב בין תובנות רפואיות לשנינות צינית". – הדיילי מירור
"קורע מצחוק ושובר לב". – אייריש טיימס
לקריאת פרק ראשון
תרגום: תומר בן אהרוןתאריך הוצאה: מרץ 2020
קטגוריה: בקליסט, עיון, רבי מכר
מספר עמודים: 167
עריכת תרגום: חמוטל לוין
סדר: יעל מיכלסון
עיצוב עטיפה: מירב רוט
זה הולך לכאוב בחגים // אדם קיי
החגים בפתח, הילדים מתרגשים… אבל יותר ממיליון העובדים בשירותי הבריאות של בריטניה נמצאים בדרכם לעבודה. בספר זה, שהוא המתנה המושלמת לכל מי שכף רגלו דרכה אי פעם בבית חולים, אדם קיי חוזר אל יומניו ומספק לנו הצצה קורעת מצחוק – ולעתים קורעת לב – אל מסדרונות בית החולים בתקופת החגים.
זה הולך לכאוב בחגים הוא מכתב אהבה לכל האנשים שמבלים את עונת החגים בקו החזית ונדרשים לחלץ תינוקות וקישוטי חג מחללי גוף שונים. האין זו התקופה הנפלאה ביותר בשנה?
אדם קיי, יליד 1980, הוא רופא לשעבר וקומיקאי ותסריטאי זוכה פרסים בהווה. ספר הביכורים שלו, זה הולך לכאוב, נמכר ביותר מ-1.5 מיליון עותקים, תורגם ל-36 שפות וזיכה אותו בפרס הספרות הלאומי של בריטניה. הספר מעובד בימים אלה לדרמה קומית על ידי הבי-בי-סי.
מקום ראשון ברשימת רבי המכר של הסאנדיי טיימס
ספר ההומור של השנה על פי הסאנדיי טיימס
"מתנה מושלמת לחגים". – הטיימס
"ספר שמכיל את האלכימיה הייחודית של אדם קיי: שילוב בין תובנות רפואיות לשנינות צינית". – הדיילי מירור
"קורע מצחוק ושובר לב". – אייריש טיימס
לקריאת פרק ראשון
תרגום: תומר בן אהרוןתאריך הוצאה: מרץ 2020
קטגוריה: בקליסט, עיון, רבי מכר
מספר עמודים: 167
עריכת תרגום: חמוטל לוין
סדר: יעל מיכלסון
עיצוב עטיפה: מירב רוט
זה הולך לכאוב בחגים // אדם קיי
/ פרק 1 /
גם הפעם המו"לים שלי התעקשו לוודא שהם וגם אני לא נגיע לכלא בגלל הספרים שלי. מסיבה זאת שיניתי שמות, תאריכים, פרטים אישיים ופרטים רפואיים. בספרי הקודם החלפתי את כל השמות האמיתיים בשמות של דמויות משנה מ"הארי פוטר". אני בשום אופן לא מתכוון לעשות את זה שוב.1
1. הפעם כל השמות הם מ"שכחו אותי בבית".
הקדמה
חג המולד הוא פסק זמן שופע קישוטים מנצנצים וריח אורנים שבמהלכו, אם תרצו ואם לא, הכול פשוט… נעצר. החג הוא אפוקליפסה ארעית שמוחקת את המוסכמות היום־יומיות ומחליפה אותן בחזיון תעתועים של עליזות ורצון טוב, ובמשך שבוע ארוך, שלא לומר אין־סופי, אנחנו נוטשים את השגרה ומקיימים במקומה שורה של טקסים מחייבים ומשונים.
אנחנו נאלצים לשחק משחקי קופסה עם המשפחה, חבורת זרים שאנו כבולים אליה בקשרי דם ועושים כל מאמץ להימנע מחברתה לאורך כל השנה. אנחנו אוכלים כאילו מדובר בענף ספורט תחרותי שבו כל קילו בשר או גבינה מעלים אותנו לשלב הבא. והזרם ההולך וגובר של שיחות "פֵייסטַיים" עם קרובים מכביד עד כדי כך שפלרטוט קליל עם אלכוהוליזם לא יספיק, ובמקומו אנו צוללים למערכת יחסים סאדו־מזוכיסטית עם הטיפה המרה.
זאת גרסה מעוותת של החיים האמיתיים, מציאות חלופית שבה העליצות היא בגדר חובה, ונראה כי הדרך היחידה להשיגה היא באמצעות שילוב של משחקי חברה, צרבת, תרגילי ניהול כעסים ופצעי לחץ מרוב ישיבה על ספות. וכל זה מתאפשר כי הודות לתינוק החמוד ישוע, אנחנו לא צריכים ללכת לעבודה. או בכל אופן, רובנו.
למרבה הצער, לוחמי החזית בשירותי הבריאות הלאומיים של בריטניה (NHS) אינם מוזמנים למסיבת יום ההולדת עתירת הקלוריות של ישוע. מבחינתם של עובדי בתי חולים ברחבי העולם, חג המולד הוא סתם עוד יום.
תקופת החג שחל רק פעם בשנה, תודה לאל, מניבה כמות רבה מהרגיל של דרמות רפואיות. מקרים חגיגיים של שפעת ודלקת ריאות מעסיקים את צוותי הטיפול הנמרץ הנשימתי, ואילו אצל רופאי הגסטרו כוכבי העונה הם נורו־וירוסים וקלקולי קיבה. אנדוקרינולוגים מחלצים מתרדמת סוכרתית מטופלים שהלעיטו את עצמם בעוגות, והמחלקות האורתופדיות עמוסות בקשישים מאותגרי־הליכה שנמרחו על הקרח וריסקו את ירכיהם משל היו בצק פריך.
רופאי המיון עסוקים יותר ממגדלי תרנגולי ההודו בגלל פקקי שמפניה שהתעופפו לתוך עיניים, תבניות לוהטות שצרבו זרועות שמנמנות וילדים שסידרו לעצמם זעזוע מוח כשהתגלגלו במורד המדרגות בתוך אריזת המכונית בשלט רחוק שקיבלו לחג. שלא לדבר על התחשמלויות מתאורת החג, עצמות הודו שנתקעו בקני נשימה ואצבעות שנכרתו מקיצוץ פזיז של גזרים. מספר מקרי הנהיגה בשכרות עולה על כל דמיון, כמו גם מצבם של כמה מהנהגים שמגיעים אלינו.
ואין לשכוח את הטֶבח שמתחולל כשבני משפחה מגיעים לנקודת רתיחה — לרוב זה קורה מתישהו בין הנאום של המלכה לתוכניות הבידור של החג. בהשפעתם של רוח החג ועלי הדבקון, היצרים מתלהטים בחדרי אורחים בכל המדינה ומתפרצים כמו ג'ינים פראיים מתוך מנורה, וסכיני בשר דביקים מתבייתים על הדוד הגזען הקרוב ביותר.
אני עצמי העברתי את מרבית הקריירה הרפואית שלי במחלקת מיילדוּת וגינקולוגיה. לאימהות הכורעות ללדת אין אפשרות להישאר בבית יום־יומיים כדי "לראות אם זה יירגע", ובמחלקת גינקולוגיה מתגלים חפצים רבים מהרגיל שנקברו בתוך נקבים שונים בעידוד ליקר הביצים וכעת מתקשים למצוא את דרכם בחזרה.
וישנם גם המקרים שקורעים לך את הלב: אחד המשחקים האהובים על משפחות מעמד הביניים בערב החג הוא "סבתא למשמרת" — להביא קרוב משפחה קשיש או נכה לבית החולים באיזה תירוץ רפואי מעורפל או מומצא, כדי שבני המשפחה הצעירים יוכלו להקדיש את הימים הבאים להוללות בלי הפסקה, כלומר בלי שייאלצו לטפל בהוריהם.
בגלל פרסומות מלאות במשפחות מושלמות, אינסטגרם מלא בימים מושלמים והשיר הנורא הזה של פול מקרטני שמתעקש שכל שאר האנשים פשוט נהנים נורא בחג המולד, מטופלים רבים מגיעים עד לקצה גבול היכולת; הם מתקשים לשאת את התקופה הזאת ונזקקים לעזרתם של שירותי בריאות הנפש שלנו, הסובלים מחוסר מימון פושע. ואם כי אף פעם לא כיף לאבד אדם קרוב, יש משהו איום במיוחד באֵבֶל של תקופת החג, המוקף באושר מכל עבר.
משבר הבריאות החורפי השנתי עושה כותרות בכל שנה, ובצדק, אבל במהלך חופשת החג התקשורת — שלא רוצה לירוק לכם בתוך הבֵּיילי'ס — מעלימה עין ומעדיפה לספק לציבור כתבות מלטפות על דובי קוטב שעשו גלגול חמוד, או על זאטוט מלכותי שהלך לכנסייה בצווארון פרווה. אבל כמו שאדם המכסה את העיניים לא הופך לבלתי נראה, כך גם המטופלים לא נעלמים והאמבולנסים עדיין חונים בטור מחוץ למיון כמו משאיות תובלה בקאלֶה. וגם עובדי בתי החולים, שנאלצים להשׂתכר במקום להשׁתכר, נמצאים שם. אין כוחות עתודה, או יחידות חירום מסייעות שיאפשרו להם לקחת כמה ימי חופשה. לא. 1.4 מיליון העובדים של שירותי הבריאות מחלקים ביניהם את המשמרות ועובדים מספר מופרך של שעות המחרב כל אפשרות לפעילות פנאי, וכל זאת כדי שכל שאר האנשים יוכלו להגיע אל השנה החדשה בקו הבריאות.
הייתי רופא במהלך שבעה חגי מולד, ובשישה מהם מצאתי את עצמי במשמרת. היו כמה סיבות לכך שמצאתי את עצמי שוב ושוב בעין הסערה החורפית הזאת. דבר ראשון, כולם חשבו שאני יהודי, ולכן הניחו שלא יהיה אכפת לי לעבוד ביום הכי פחות יהודי בשנה. לזכות האנשים האלה צריך לומר שבאמת הייתי יהודי — עדיין, אם להודות על האמת — אבל אם תבקשו ממני להגדיר בשתי מילים את סוג היהדות שלי, אומר "סוג של". אני מסוג היהודים שמביאים עץ הביתה בחג המולד, שלא הולכים לבית כנסת, ושאם ירצו ללכת לבית כנסת יצטרכו לחפש בגוגל מפות איפה יש בית כנסת בשכונה. אה, ואני לא מאמין באלוהים — למיטב הבנתי, רוב היהודים האדוקים דווקא נוקטים את העמדה ההפוכה. ואף על פי כן, מבחינת עמיתיי הייתי בלי שום ספק יהודי מספיק כדי להקריב את מרתון הטלוויזיה והזלילה השנתי לטובת הכלל.2
נוסף על כך, לא היו לי — ועדיין אין לי — ילדים. מכיוון שחג המולד הוא בשביל הילדים וכל זה, רופאים עם משפחות צעירות העפילו תמיד לראש סולם האשוח וקיבלו יום חופשה. לא נטרתי להם על זה, אף שלזמן־מה שקלתי להמציא לעצמי צאצא דמיוני ומועיל. ויתרתי מראש על הורות מעייפת לילד אמיתי, כי הרגשתי שזאת דרך יקרה, מלחיצה ומסובכת מדי להשיג אישור לאכול כרוּב ניצנים באותו יום כמו כולם.
מכיוון שרופאים מתמחים נודדים ממקום למקום, עבדתי בכל חג מולד בבית חולים אחר, ולכן לא יכולתי להתלונן שכבר עבדתי בחג בשנה שעברה. זה כמו לסרב להזמין על חשבונך את סיבוב המשקאות הראשון כי בשבוע שעבר שילמת על הסיבוב האחרון לחברים אחרים. בפאב במרחק מאה וחמישים קילומטר.
מן הסתם, היה יכול להיות לי סיכוי טוב יותר לקבל יום חופשה בחג אילו הייתי מארגן בעצמי את סבב התורנויות — מארגני הסבב תמיד קיבלו משמרות קלות במידה מעוררת חשד. אבל אף פעם לא הצטיינתי בגיליונות עבודה עם המון צבעים, והייתה לי הרגשה שאני לא רוצה לשלם את המחיר שמארגני הסבב משלמים על הזכות הזאת. העדפתי לבלות את זמני הפנוי המועט ממילא עם בן זוגי, ולא בהתמודדות עם שיחות טלפון זועמות מעמיתים שנעשה להם עוול, או עם שגיאות #VALUE! באקסל. חוץ מזה, גם אם מצליחים להתחמק ממשמרת החג, כמעט תמיד נדפקים עם משמרת הלילה או עם ערב השנה החדשה, או עם 26 בדצמבר, הלוא הוא "בוקסינג דיי". בתי החולים מנסים לצמצם ככל האפשר את מספר הרופאים במשמרת החג ולהוריד אותו למינימום הנדרש כדי לא לפגוע בבריאות הציבור, אבל מכיוון שהמינימום הוא ממילא המצב ביום רגיל — במקרה הטוב — קשה לומר שמדובר בהבדל מורגש.
בסופו של דבר, מישהו צריך לעבוד במשמרות המחורבנות, ואף אחד לא מצליח להתחמק מכולן. הסיכוי שרופא מתמחה יקבל שבוע חופשה שלם בחג המולד שקול לסיכוי שיהיה לו מספיק כסף להעביר את השבוע הזה באי פרטי עם מרטיני בחברת כמה מיליארדרים. או עם שר הבריאות לשעבר ג'רמי האנט.
אז הנה היומנים שלי ממשמרות חג המולד, שבמהלכן חילצתי תינוקות וקישוטי חג מהחללים השונים שבתוכם הם היו תקועים.3 ובכל זאת המשמרות האלה לא היו אסון מוחלט. לפחות היה לי תירוץ לא לבלות זמן עם המשפחה.
ספרים נוספים
-
זה הולך לכאוב
בשנת 2010 החליט ד"ר אדם קיי להתפטר מעבודתו כרופא מתמחה ולהפוך לקומיקאי (ההורים שלו לא סולחים לו על...לקנייה באתר מודן
קרא עוד -
העור שלנו
כל מה שרציתם לדעת על העור שלכם ולא העזתם לשאול העור שלנו הוא האיבר הגדול ביותר בגופנו: שטחו...לקנייה באתר מודן
קרא עוד -
תבשילים חריפים מהמטבח הטטארי
רוזה אחמנטובה לא מרוצה. בעלה הבטלן לא מפעיל את קשריו במפלגה עבור משפחתו, דיירת המשנה שלה דוחפת את...לקנייה באתר מודן
קרא עוד -
חוות קולד קומפורט
הכירו את פלורה, נערה יתומה, חריפה ודעתנית להפליא. לאחר שהתחנכה בחוגיה המשכילים של לונדון היא עוברת להתגורר אצל...לקנייה באתר מודן
קרא עוד -
מסעותי עם דודתי
"גרהם גרין הוא מאסטרו. בנגיעת מכחול אחת הוא יוצר אווירה, דמות או התרחשות." גבריאל גרסיה מארקס מה יכול...לקנייה באתר מודן
קרא עוד -
בשורות טובות
"צאצא ישיר של מדריך הטרמפיסט לגלקסיה." - ניו יורק טיימס על פי הספר "נבואותיה הנחמדות והמדויקות של אגנס...לקנייה באתר מודן
קרא עוד